ב"ה.
א. בנוגע לענינה של תורת החסידות
1 – והחידוש שבה על חלקי התורה שנתגלו לפניה – נאמרו ביאורים רבים. ומהם:
א) בזמנו של הבעש"ט היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם
*1 מהתעלפותו
2.
ב) "חסיד הוא שעושה לפנים משורת הדין"
3 (וכמרז"ל
4 "שורפן חסיד – אע"ג שמזיק לו").
ג) "מעלת החסידות הוא שהכחות הטבעים נעשים כחות אלקים"
3. וכמאמר רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע "כל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו"
5: לא רק לשנות מדותיו הטבעים אלא גם – "טבע מדותיו"
6.
ד) תורת החסידות חידשה אשר כל אחד ואחד, גם מי שאין לו נשמה גבוהה וגם לא זיכך את עצמו, יוכל להשיג אלקות
7. כי ע"י זה שתורת החסידות ביארה את הענינים של חלק ה"סוד" שבתורה וקירבתם אל השכל בדוגמאות ומשלים מכחות ותכונות הנפש – "מבשרי אחזה אלוקה"
8 – ניתנה האפשרות לכאו"א להשיג גם חלק זה שבתורה; ולא רק בהשכל שבנפשו האלקית, אלא גם בהשכל שבנפשו השכלית עד – בהשכל שבנפשו הבהמית.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire