"Qu'est-ce que la Hassidout?" par le Rav Eliezer Arnauve - Cours N°4 |
Vidéo - Rav Eliezer Arnauve | |
Dimanche, 08 Mai 2011 18:12 | |
5 בחי' האלקות שלמעלה מהטבע יהי' אז בגילוי (שלכן יהיו קוראין 31 את השם ככתבו32, כי בכל העולם כולו יהי' גילוי בחי' שם הוי' – הי' הוה ויהי' כאחד33 – שלמעלה מזמן ומקום, בדוגמת הגילוי שהי' בביהמ"ק34). ותוכן ענינים אלו יתחדש לא רק בעולם הזה אלא בכל העולמות. כי ההנהגה בעולמות העליונים הוא כפי סדר ההנהגה בעוה"ז [וע"ד הקביעות דר"ח ומועדים (שבהם נמשכת תוספת אור) למעלה, שהוא כפי אופן קביעותם למטה35]. ומכיון שבביאת המשיח ישתנה כללות המצב בעוה"ז ופרטיו, הרי שינוי דוגמתו יהי' גם בעולמות העליונים. אמנם, אחרי כל הנ"ל, כל ענינים אלה – אף שגדול ורב העילוי וההפלאה שבהם – אינם אלא הסתעפות מנקודתו העיקרית של משיח. ה. ענינו העיקרי של משיח הוא – יחידה. כידוע36, שדוד זכה לבחי' נפש, אלי' – לרוח, משה – לנשמה, אדם הראשון – לחי' ומשיח יזכה ליחידה. מעלת היחידה על ד' הבחינות נרנ"ח [בחמשה המדריגות של כל נשמה37]: ד' הבחינות נרנ"ח הם מדריגות פרטיות, ובחי' יחידה היא עצם הנשמה שלמעלה מגדר פרטים, כשמה. ועם היות אשר מבחי' יחידה – עצם הנשמה – נמשכות ד' הבחינות נרנ"ח, אין זה שבחי' היחידה היא בגדר מקור ו"כלל" לפרטים אלו – כי לשון "יחידה" מורה על אחדות פשוטה המושללת מאיזו שהיא שייכות לפרטים, גם מגדר מקור לפרטים (וכידוע ההפרש בין "יחיד" ל"אחד"38) – כ"א שהיא נקודה עצמית של הנשמה, אלא שממנה נמצאות ד' הבחינות נרנ"ח. וכמו שבכל נשמה פרטית, בחי' היחידה היא נקודה העצמית של הנשמה, כן הוא ב(החיות ו)הנשמה של כללות ההשתלשלות, שבחי' היחידה שבה (בחינתו של ) וכפשוטו (וראה ג"כ אגה"ק סי"ט (קכח, א). לקו"ת ויקרא (ו, ד). שה"ש (לא, ג)) שקרי הו"ע גילוי וכתיב – העלם. 32) פסחים נ, א. 33) זח"ג רנז, סע"ב. שעהיוה"א פ"ז (פב, א). 34) אבל נעלה יותר מהגילוי שבזמן המקדש, שלכן יהי' אז גילוי שם הוי' בכל העולם (וע"ד המבואר בלקו"ת דרושי ר"ה (נז, סע"ג) מעלת בית ראשון על בית שני, שבב"ר דוקא האיר גם בגבולין). 35) ראה ר"ה ח, ריש ע"ב. ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. תנחומא (באבער) בא יג. 36) ד"ה וידבר אלקים אכה"ד תרצ"ט (השני) ס"ד בשם הרמ"ז. עיין שער (וספר) הגלגולים בתחלתו ובכ"מ. ואכ"מ. 37) ראה ב"ר (פי"ד, ט) דב"ר (פ"ב, לז): חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חי' יחידה. – בכמה דפוסים במדרש שם הוא בשינוי הסדר וכן בפיוטים וכו', אבל בכהאריז"ל (ע"ח שמ"ב בתחלתו. שער הגלגולים בתחלתו. ובכ"מ) ובדא"ח מובא ובדיוק בסדר זה. ועייג"כ זח"א פא, א. שם רו, א. 38) ראה אמ"ב שער הק"ש פ"ח. וראה גם לקו"ת בלק ע, א. |
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire