מסכת יבמות פרק ו, דף סד
אמר רבי יצחק: יצחק אבינו עקור היה, שנאמר (בראשית כה): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ". על אשתו לא נאמר, אלא לנוכח, מלמד ששניהם עקורים היו. א"ה ויעתר לו ויעתר להם מיבעי ליה. לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע.
א"ר יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.
א"ר יצחק: למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות.
אמר רבי אמי: אברהם ושרה טומטמין היו, שנאמר (ישעיהו נא): "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם". וכתיב (ישעיהו נא): "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם".
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שרה אמנו אילונית היתה, שנאמר (בראשית יא): "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד". אפי' בית ולד אין לה.
******************
רש"י ויעתר להם מיבעי ליה - בשלמא אי אמרת תפלת יצחק על אשתו היתה היינו דכתיב ויעתר לו כמו שהיה מתפלל עליה ותהר רבקה אשתו אלא אי אמרת על עצמו היה מתפלל ולנוכח אשתו משמע ששניהם היו צועקים זה מול זה ויעתר להם מיבעי ליה: לפי שאינו דומה - תפלתו שהיה צדיק בן צדיק לתפלתה שהיתה צדקת בת רשע לפיכך תלה בו הכתוב: עתר - פל"א ([[:קטגוריה:{קטן (פיל"א: את|{קטן, (פיל"א: את]][[קטגוריה:{קטן (פיל"א: את]])} בלע"ז: חוצבתם - נעשה לו זכרות: נוקרתם - נעשה לה נקבות כמו אני קרתי ושתיתי מים (ישעיהו לז): אין לה ולד - קרא יתירא הוא דהא כתיב עקרה:
|
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire